החלטה בתיק עפ"ת 1706-04-12

לפני בקשה לעיכוב ביצוע עונש פסילת רשיון נהיגה שהוטל על המבקשת .

באי כח הצדדים הסכימו כי בית המשפט יתן החלטתו על בסיס החומר המצוי בתיק הערעור ובבקשת עיכוב הביצוע בלא לקיים דיון במעמד הצדדים.

המבקשת הורשעה לאחר שמיעת ראיות בתיק בעבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה.  העונש שגזר בית משפט קמא- 30 חודשי פסילה בפועל בניכוי פסילה מנהלית בת 30 יום,קנס כספי ופסילה על תנאי.

הוגש ערעור על הכרעת הדין ובקשה לעיכוב ביצוע.

במסגרת הערעור נטען כי המשיבה לא הוכיחה את תקינות מכשיר הינשוף כמו גם את תקינות הבדיקה.

בדיון ברע"פ 3981/11 נדונו מספר בקשות במאוחד ונקבע :

"האינטרס הציבורי שבהרחקת נהגים שנתפסו נוהגים בשכרות מהכביש הוא רב. כמו כן...הפגיעה הנגרמת להם בשל פסילת רשיון אינה חמורה ביותר. משכך, באיזון שבין אינטרס הכלל לאינטרס של המבקשים, גובר אינטרס הכלל במררה זה"(כך גם ברע"פ 4731/11, שרביט ןאח' נגד מדינת ישראל, ו- ע"פ 2397/10, שלמה פרל נגד מדינת ישראל.)

מחובת להתייחס לסיכויי הערעור אף כי הערעור ישמע בפני.

נוכח קביעת בית המשפט המחוזי בהרכב שלושה שופטים במסגרת דיון בעפ"ת 25457-04-10 , מדינת ישראל נגד מלכה עוזרי, אשר  קיבל החלטת בית משפט שלום בת"ת (ירושלים)11863/07, מדינת ישראל נ' מלכה עוזרי,וקביעתו כי המכשיר אמין, חוקי וראוי לאכיפה בפלילים בתחום אליו נועד.

מכאן קימת לגבי מכשיר הינשוף חזקת התקינות,דרך הפעלתו ותחזוקתו בשלב זה יש לראות תקינות כזהה לאמינות. ומשכך אין צורך בהוכחת תקינות המכשיר בכל תיק מחדש.

כל הטוען אחרת עליו הראיה.

בנסיבות אלה מוחזקת נהיגת  המבקשת  כמסוכנת לכלל המתמשים בדרך משנמצאה בגופה רמת אלכוהול העולה על המותר.

יש להעדיף האינטרס הציבורי בהרחקת נהגים מסוכנים מהכביש ובריצוי מידי של העונש, על פני האינטרס הפרטי של המבקשת .

הבקשה לעיכוב ביצוע העונש נדחית.

המזכירות תשלח ההחלטה לבאי כח הצדדים.

ניתנה היום,  ג' אייר תשע"ב, 25 אפריל 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: